זמן סליחות - קמתי באשמורת, בן אדם מה לך נרדם

אשתדל בכמה מילים לתת טעימות ממשמעות וצליל הסליחות הספרדיות. אם יעלה בידי, אעלה בכל יום פוסט עם פיוט , מנגינה או שתיים - והרהורים קטנים, קצרים. שעות הלילה הקטנות. זמן השינה העמוקה. סוף האשמורת השלישית. יהודים במרוקו, עירק, איסטנבול וארץ ישראל מקיצים משנתם לצליל פעמון עדין העולה מהרחוב או הסימטה בצמודה לחלונם הפתוח. צינת טרום הבוקר של זמן ראשית הסתיו מושכת להתכרבל בשינה הטובה. הם מקיצים, נוטלים ידיים, לובשים משהו מרושל, ויוצאים אל בית הכנסת הקרוב. בין תכלת ללבן הם פוגשים בחצי עין פנים עייפות, רדומות, מוכרות. הפיוט הפותח את הסליחות הספרדיות הוא "קמתי באשמורת" של ר' משה אבן עזרא (ספרד, המאות ה-11\12).

עוד קצת עליו באתר התפילה והפיוט המשובח. הפיוט נפתח ברגע האינטימי של ההתעוררות והקימה מהמיטה בבוקר המוקדם. קמתי באשמורת מעיד הפייטן על עצמו, וכל מי שהצליח לקום לסליחות, מתחבר מיד. גם הוא קם באשמורת. מתוך האישי, עוברים אל הלאומי. מתיקון אישי אל תיקון עמי. זה המסלול, בשורות קצרות ומדודות. האדם יתקן, ואז העם ירוחם, ואז תשוב הקדושה ותבנה עיר תהילה.

תשאלו איך בונים ירושלים של תהילה? ישיב לכם ר' משה אבן עזרא - מתחילים בתיקון עצמי. ועל תשובתו יסמכו ידיהם עורכי הסליחות והסידורים שיבואו אחריו - זה המסלול, ובו תפתחנה את בקשות הסליחות שלנו, בוקר בוקר.

קמתי באשמורת

קַמְתִּי בְאַשְׁמוֹרֶת לְבַקֵּשׁ עַל עֲוֹנַי

וְנַפְשִׁי שְׁחַרְחֹרֶת מִפְּנֵי רֹב זְדוֹנַי

רַחֵם עַל עֲדָתְךָ צֹאן מַרְעִיתֶךָ

אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה

מִכִּסֵא כְבוֹד הוֹדְךָ בַּשֵּׂר לְעַם סְגֻלָּה

שׁוּבָה שְׁבוּת קָדְשְׁךָ וְחוֹן כְּקֶדֶם סְגֻלָּה

הַפְלֵא נָא חַסְדְּךָ וּבְנֵה עִיר תְּהִלָּה

אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה

אמנם "מיועד לנשים" אבל מומלץ לגמרי גם לגברים

הפיוט השני בסליחות הוא "בן אדם מה לך נרדם".

הקריאה "בן אדם מה לך נרדם" היא כפולה, מצד אחד היא מאוד מדויקת לשעת הבוקר, האשמורת שהזכרנו קודם. מצד שני - היא קוראת אל הנפש. נרדמת קצת, יא חביביתי, נשמתי. קומי התעוררי. הקריאה "מה לך נרדם" היא גם קריאת השכמה של יציאה מאזור הנוחות של השינה הרוחנית. מה אתה נרדם בנוחות שלך? יש לך מה לתקן. קום וקרא בתחנונים. "שפוך שיחה", "רחץ וטהר" את נפשך אולי עם טבילת בוקר). "בטרם ימים פונים" (לפני שיהיה מאוחר מדי). "ומפשע וגם רשע ברח" - השמר מהלא טוב בעולם וזה שנדבק בנפשך.

נדמה לי שבעומק הדברים הקריאה להתעורר, להסתכל פנימה במשך 40 יום, לבחון את הנפש - היא הזדמנות לפעול כל עוד לא מאוחר מדי, כל עוד לא תופשים הקלקולים שבת בנשמה. זו חכמה יהודית גדולה - לכוון ל-40 ימים של התבוננות פנימית, מדי שנה.

איך נפתח שנה חדשה בנפש אם לא הסתכלנו פנימה ועבדנו על להיפרד מכל הרע שנכנס לנו פנימה לנשמה בשנה הקודמת? זה לא רק מעין לכלוך כזה שנכנס אל הנשמה הטהורה שנתן בנו הקב"ה, אלה גם צלקות, אכזבות, מכאובים, מרירות, חוסר אמונה או ספקות כלפי פנים וכלפי חוץ - כל מיני דברים שמתהווים בנו עם מכשולי החיים. והתהליך הוא לא רק יש לכלוך בואו ננקה. התהליך הוא לפתוח שנה חדשה בחיינו עם תובנות של התבוננות מרוכזת בשנה שעברה. כדי שלא נחזור עליהן. "לבל יהא יומי עלי הרגל".

לטובת האוזניים והנפש לקטתי כאן מספר ביצועים - מסורתיים ומסורתיים פחות. שרית חדד למשל מפליאה בטקסט מודרני שמתכתב עם הפיוט.

בן אדם מה לך נרדם

בֶּן אָדָם מַה לְּךָ נִרְדָּם קוּם קְרָא בְּתַחֲנוּנִים

שְׁפֹךְ שִׂיחָה דְּרֹשׁ סְלִיחָה מֵאֲדוֹן הָאֲדוֹנִים

רְחַץ וּטְהַר וְאַל תְּאַחַר בְּטֶרֶם יָמִים פּוֹנִים

וּמְהֵרָה רוּץ לְעֶזְרָה לִפְנֵי שׁוֹכֵן מְעוֹנִים

וּמִפֶּשַׁע וְגַם רֶשַׁע בְּרַח וּפְחַד מֵאֲסוֹנִים

אָנָּא שְׁעֵה שִׁמְךָ יוֹדְעֵי יִשְׂרָאֵל נֶאֱמָנִים

לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים

עֲמֹד כְּגֶבֶר וְהִתְגַּבֵּר לְהִתְוַדּוֹת עַל חֲטָאִים

יָהּ אֵל דְּרֹשׁ בְּכֹבֶד רֹאשׁ לְכַפֵּר עַל פְּשָׁעִים

כִּי לְעוֹלָם לֹא נֶעְלָם מִמֶּנּוּ נִפְלָאִים

וְכָל מַאֲמָר אֲשֶׁר יֵאָמַר לְפָנָיו הֵם נִקְרָאִים

הַמְרַחֵם הוּא יְרַחֵם עָלֵינוּ כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים

לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים

החזן ציון יחזקל מפליא לעשות בנוסח הספרדי ירושלמי

הפייטן יובל טייב מוסיף עיטורי שירה וניגון לנוסח המסורתי המהודק

אם נהניתם, שתפו, גם לאחרים מגיע ;) שלכם הרב יוסף ברוך פרומר