לצאת מהרשת החברתית

יעל אומרת שאני גרפומאן, ונדמה לי שהיא קצת צודקת. יש בי צורך בלתי נשלט כמעט לכתוב, להפוך בה ולהפוך בה, עד שאני מבין. כשאני כותב, הדברים מתחילים לעשות לי סדר. כתבתי לא מעט בפייסבוק, והחלטתי, אחרי מחשבה מרובה, שלא עוד. לא הגיוני בעיני ליצר תוכן אישי, ושמישהו יפיק ממנו רווח כלכלי. לא סביר בעיני שהתוכן הטוב שלי, יהיה תחת שליטה של ידיים חמדניות, שבנו כלי ממכר שעוקב אחרי המשתמשים שלו – אחרי המיקום שלהם, אחרי הדיבור שלהם ועוד. זו סוג של רודנות במצג שוא של חרות.

אני מעדיף לקבל פחות חשיפה, אבל שהתוכן שלי יהיה בשליטתי המלאה. שאדע כמה אנשים צפו בו ומאילו ארצות, שמי שרוצה לעקוב אחרי הטקסטים שלי, יעשה את זה באופן ישיר, ולא יהיה נתון לחסדיו של אלגוריתם כלשהו שתכליתו להשיא רווחים לחברה זו או אחרת.